[ו] ענין נס חנוכה שאינו דומה לנס פורים ושאר גאולות. דשם ביקש המן להשמיד כל היהודים והיה הנס שלא נתקיימה מחשבתו ונהפוך הוא מה שאין כן בימי היונים שעמדו לבטל את ישראל מתורה ומצות כפי הראות עלתה בידם אז לפי שעה שהרבה מישראל המירו דת רחמנא לצלן. אך הענין הוא על פי מה שאמרו (בראשית רבה פ’ סה) וירח את ריח בגדיו כגון יוסף משיתא ויקום איש צרורות שהיה בן אחותו של יוסי בן יועזר וכבר אמרנו שיוסי היה בזמן גזירת היונים שנתלה אז. והוא קיבל מאנטיגנוס שבאותו זמן פקרו תלמידיו צדוק ובייתוס, כי נתפתו לחכמת יונית ורצו להמיר דתם. רק שבושו לעשות כן ופקרו בתורה שבעל פה המנגד לחכמת יונית ויקום גם כן מתחלה נתפתה ובגד בקדושת ישראל כמו שאמרו שם דאמר ליוסי בן יועזר חמי סוסי דארכבי מרי שרכב על סוס בשבת וחמי סוסך דארכבך מרך הקורה להתלות עלי’ כנ”ל ויש לומר שהיה כעין התפקרות צדוק בתורה שבעל פה, כי רכיבה בשבת הוא רק איסור שבות דרבנן. ומכל מקום נכנסו בלבו דברי יוסי בן יועזר וקיים בעצמו ד’ מיתות בית דין ובשעה קלה קדמוהו ליוסי לגן עדן. וכן יוסף משיתא אף שפקר מקודם ונכנס להיכל מכל מקום אחר כך לא נתרצה במסירת נפש וקידש שם שמים. וזהו ריח בגדיו דדרש כמו ריח בוגדיו (כמו שאמרו סנהדרין לז.) והוא שמהריח של הבגידה שמקודם נתעלה ביתר שאת שנתגלה פנימיות לבבם שבשורש ישראל מקושרים בהקדושה כענין מה שאמרו (ברכות יז.) גלוי וידוע לפניך שרצונינו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה וזהו אף בקל שבקלים כמו שהיו הם מקודם. ומזה נתברר שגם הבגידה שמקודם היה ברצון השגחתו יתברך והוא מה שאמרו (בראשית רבה פ’ פד) למה תתענו ה’ מדרכיך וגו’, כשרצית נתת בלבם של שבטים לאהוב וכשרצית נתת בלבם לשנוא ולכאורה הסדר מהופך שמזכיר מקודם נתת בלבם לאהוב שזה היה בשעה שנאמר ויעברו אנשים מדינים שאמר עברו אותן הדיינים. אמנם, כי כן הוא הסדר כשנתודע לאדם מקודם בטח בנפשו שמעשיו הטובים אינם מכחו רק מהשגחתו יתברך וזהו כשרצית נתת בלבם לאהוב אז גם אם חלילה יזדמן לפניו לפעמים איזה מעשה שלא כהוגן יוכל לבטוח שגם זה היה בהשגחתו יתברך, והיינו נתת בלבם לשנוא. ועל זה מרמז דוד המלך ע”ה ה’ רועי לא אחסר וגו’, ינחני במעגלי צדק למען שמו, היינו שהיה ברור לנגד עיניו שהשם יתברך רועו ומנהיגו ללכת במעגלי צדק ויושר ולא בכחו יגבר. על ידי זה גם כי אלך וגו’, לפעמים. גם כן לא אירא רע כי אתה עמדי שגם שם אתה עמדי. והנה איתא בלקוטים מהרב הקדוש רבי פנחס מקארעץ זצ”ל שבנרות חנוכה יש התגלות אורו של משיח והוא לרמז דברינו הנ”ל וכמו שאמרנו במה שאמרו (תענית ה ע”ב) יעקב אבינו לא מת, והיינו מפני שהיה בתכלית שלימות הקדושה כמו אדם הראשון קודם הקלקול וכן אליהו שלא חטא הוא חי וקים לעולם אבל שאר הנפשות בהכרח לטעום טעם מיתה על ידי שנדבק בהם מעטיו של נחש. אמנם דוד המלך ע”ה הוא הגבר הוקם על שהקים עולה של תשובה, היינו שיכול ליתקן גם הפגם שמקודם שיהיו נעשות כזכיות, והיינו שיתברר שגם זה היה מהשגחתו יתברך מקודם כמו שאמרו (שבת פט ע”ב) אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית. והיינו שיתודע שכן היה מסודר לפניו יתברך והוא בחינת לאהפכא חשוכא לנהורא. וזה שורש אורו של משיח בן דוד שהמה חיי עולם שיתבררו שכל הקלקולים היה מהשגחתו יתברך ויתוקנו ביתר שאת להיות טוב מאד יתר מצדיק מעיקרו שהוא בחינת משיח בן יוסף שלא יהיה לו קיום. וזה מה שאמרו (ברכות לד ע”ב) מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין. וזה נתגלה בהארת נס חנוכה כדברנו שנתעלה הריח בוגדים ביתר שאת על ידי קידוש השם שמסרו נפשם דהנה איתא (יומא פו.) חלוקי כפרה אבל מי שיש חלול השם בידו כו’, כולן תולין ומיתה ממרקת. ואיתא התם היכי דמי חלול השם כו’, ר’ יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ד’ אמות בלא תורה ובלא תפילין, והיינו שידע שבהכרח לכל נפש לתלות בו המיתה מנורא עלילה על ידי פגם של חילול השם והתנצל שלפניו יש די בעלילה זו. ובגזירת היונים ניתקן החלול השם בעצם על ידי מסירת נפש על קידוש השם והוא תכלית התיקון של משיח בן דוד שנתקן אז על ידי ריח בוגדיו ביתר שאת. עוד איתא בלקוטים מרבי פנחס זללה”ה שבנרות חנוכה ההארה מאור הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא והוא גם כן על רמז הנ”ל כאמרם (חגיגה יב.), כיון שנסתכל הקב”ה בדור המבול כו’, שמעשיהן מקולקלים עמד וגנזו מהן ולמי גנזו לצדיקים לעתיד לבוא, והיינו הארת אורו של משיח שיתודע שגם כל הקלקולים המה בהשגחה. אמנם אין העולם כדאי לזה, כי על ידי זה יוכלו חס וחלילה להקיל בנפשם לומר לית דין ולית דיין ויעשה מה שלבו חפץ. ולכן גנזו רק לצדיקים לעתיד לבוא כמו שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, היינו להירא וחרד בנפשו שאינו יוצא ידי חובתו תמיד ויודע בנפשו שמעשיו אינם כהוגן, כי על ידי יראה בא לתשובה מפני שלא יישרו מעשיו בעיניו לנגד גדולת הבורא אליו נצפן הארה זו, כי גם כל הבגידות המה בהשגחה ונתקן הכל להיות טוב כנ”ל. והרמז הזה שהכל מהשם יתברך הוא בנרות המנורה דאיתא (שמות רבה ס”פ לו) מאיר לעולם שנאמר והארץ האירה מכבודו ואמר לישראל ויקחו אליך שמן וגו’, הוי למעשה ידיך תכסוף. שרוצה שנאיר לפניו והוא לעדות שהשכינה שורה בישראל על ידי נר מערבי כמו שאמרו בגמרא, והיינו שגם מעשה מצות הנרות הוא מצד השם יתברך ששולח הארה בלב רק שמכנה אותו על מעשה האדם:
On Wed, Sep 4, 2024 at 6:57?PM Akiva Miller via Avodah < avodah at lists.aishdas.org> wrote: > "They" say that every bullet has a predestined name and address. > Unfortunately, I don't know who "they" are, and Google wasn't any help > either. > I have heard this as "every bullet has its billet" which […]
On Tue, Sep 03, 2024 at 05:50:20PM -0400, Joel Rich via Avodah wrote: > What is the proper attitude to have onrosh chodesh av given it's the start > of the nine days (sad) and but also rosh chodesh (happy)? Is it a dialectic > state of mind? I am a big believer in halakhah […]
On Tue, Sep 03, 2024 at 05:52:46PM -0400, Joel Rich via Avodah wrote: > Tzedaka is an area that I've found fascinating for a while. IMHO > halacha/hashkafa provides general guidelines, but leaves a lot up to the > individual. I've often thought that the process involved in allocations is > a wonderful opportunity to […]
"They" say that every bullet has a predestined name and address. Unfortunately, I don't know who "they" are, and Google wasn't any help either. Nevertheless, I found pasuk 19:5 in this week's parsha to be relevant. The context is a wood-chopper who doesn't realize that his axe is defective: "If the iron slips off the […]
On Wed, Sep 04, 2024 at 01:58:39PM +1000, Rabbi Meir G. Rabi via Avodah wrote: > Please tell us more about Tosafos's definition (Chullin 95a "sefeiqo > assur") that qavua describes a case where the item that is assur is NOT > niqar. > > Do you, R Micha, mean to say that Porish means […]
On Wed, Sep 04, 2024 at 01:58:01PM +1000, Rabbi Meir G. Rabi via Avodah wrote: > R Micha, you wrote - Consequentialism - the best outcome for the most people > - > but not in all circumstances The definition of Conesequentialism is that the moral choice is the one with the best outcome for […]
Please tell us more about Tosafos's definition (Chullin 95a "sefeiqo assur") that qavua describes a case where the item that is assur is NOT niqar. Do you, R Micha, mean to say that Porish means that the item in Q IS Nikkar. Why is one case Nikkar whilst the other is not? Do you mean […]
R Micha, you wrote - Consequentialism - the best outcome for the most people - but not in all circumstances only where someone is anyway going to die, the boat example or where someone will certainly be killed, what makes your blood redder than his? R Micha seemed to equating those cases to taking a […]
Tzedaka is an area that I?ve found fascinating for a while. IMHO halacha/hashkafa provides general guidelines, but leaves a lot up to the individual. I?ve often thought that the process involved in allocations is a wonderful opportunity to clarify one?s own thinking as to hkbh?s priorities. When one just gives to a general fund, their […]
What is the proper attitude to have onrosh chodesh av given it?s the start of the nine days (sad) and but also rosh chodesh (happy)? Is it a dialectic state of mind? Bsorot tovot joel ric