Shavuos Chapter 24
בגמרא (פסחים ס”ח:) הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מ”ט יום שנתנה בו תורה הוא ופירש”י להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל וכו’. הענין שמצינו (ברכות י”ג.) עול מלכות שמים ואחר כך מקבל עליו עול מצות וכן שם י”ז.) אלופינו מסובלים אלופינו בתורה ומסובלים במצות נראה מזה שהתורה ומצות נקראו בלשון עול ומשא על האדם. אבל החילוק הוא שעול מלכות בו”ד עושה רק מהכרח ואונס והיה רוצה להפטר מזה ולא יוכל להיות בשמחה. אבל בישראל קבלת עול מלכות שמים ועול תורה אף שגם זה נקרא בלשון עול אף על פי כן עושים בשמחה כמ”ש ישמחו במלכותך וכו’ וכתיב ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם. וכן כתיב פקודי ה’ ישרים משמחי לב. ובפירוש הפשוט קאי על מצות. ובגמרא (תענית ל. וכן ערכין י”א.) נדרש על דברי תורה היינו שהתורה והמצות אף שנק’ עול אבל הם משמחים לב האדם. ולכן בעצרת שהוא זמן קבלת עול תורה ועול מצות מצוה לענג גם הגוף דעיקר העול ניכר על הגוף. דהנפש הוא גלוי וידוע שרצונינו לעשות רצוניך כמ”ש (ברכות י”ז.) ומראים בזה שאף שלגוף הוא עול אף על פי כן שמח בקבלת עול מלכות שמים ועול תורה ועול מצות וכעין שמצינו במצות מילה (תנחומא ר”פ תצוה) אין חביב לפני האדם יותר מבנו והוא מל אותו וכו’ ושופך דם ממילתו ומקבל עליו בשמחה וכו’ ולא עוד שהוא מוציא הוצאות ועושה אותו היום של שמחה וכו’. והeיינו שאף שנדרש (גיטין נ”ז:) כי עליך הורגנו כל היום זו מילה שנתנה בשמיני ואיך שייך לשון שמחה ע”ז. מ”מ כיון שעל ידי המילה נעשה ישראל ונכלל בכלל ועמך כולם צדיקים כמו”ש (זח”ב כ”ג א’) וכל מאן דאתגזר איקרי צדיק עי”ז הישראל משמח אותו היום ומוציא הוצאות ע”ז. כן ביום שנתנה בו תורה אף שנקרא עול הכל מודים דבעינן לכם לענג הגוף להראות שמקבל העול מ”ש ועול תורה ומצות בשמחה. וביותר ניכר זאת ביו”ט שני דאיתא במדרש (שיר השירים פ’ א’) על הפסוק וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים על היו”ט שני של גליות סבורה הייתי שאקבל שכר על שניהם ואין אני מקבל שכר אלא על אחד. אף על פי כן אנחנו עושים את יום השני בשמחה באכילה ושתיה כמו ביו”ט ראשון אף שאין מקבלין שכר גם כן והוא יותר לעול להראות שהשמחה הוא רק מה שנוח ומקובל עליו יום קבלת התורה כנ”ל:
Shavuos Chapter 25
בתוס’ יו”ט (פ”ז דברכות מ”ג) עמד על השינוי מה שבברכת התורה תקנו ברכו את ה’ המבורך בשם הויה ובבהמ”ז נברך לאלהינו. הענין הוא שהתורה נקרא שם ה’ שהוא שם הויה כמו שלמדו (ברכות כ”א.) מדכתיב כי שם ה’ אקרא הבו גודל וגו’ לברכת התורה לפני’ וכמו”ש בזוה”ק (ח”ב ס’ א’) דקוב”ה תורה איקרי כמו שנת’ במק”א. והשם הוי’ אין בו צירוף באותיות השימוש כמו בשם אלהים דנאמר בלשון אלהי אלהינו אלהיכם אלהי אברהם וכדומה מפני שבתורה שבכתב הכל שוים כמ”ש תורה כתיבא ומנחא. ואין צריך להתכללות בהכלל. אבל במזון מצינו (כתובות ס”ז ב’) בעתם לא נאמר אלא בעתו מלמד שלכל אחד בפרט חקק לו השי”ת לחם חוקו כמה שנצרך לו לדברי תורה. ולכן אומרים נברך לאלהינו לכלול עצמו בהכלל. ובברכת התורה שהוא על תורה שבכתב אומרים ברכו את ה’ בשם הוי’ שהוא בלא צירוף והיינו הכל בשוה ואין צריך לכלול עצמו. רק אחר שאומראת ה’ שזה מורה על מדת מלכות הטפל לשם הויה כמ”ש בזוה”ק את ה’ דא שבת דמעלי שבתא והוא מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה אז אומר המבורך שבזה כולל א”ע כמ”ש בירושלמי הובא ברי”ף. וע”ז אומרים המבורך להמשיך ברכה למדה זו מ’ מלכות. וכמו”ש בזוה”ק (ח”ו צ”ג א’) ונקדשתי בתוך בני ישראל מתתא לעילא ולבתר כי אני ה’ מקדשכם מעילא לתתא וכמו שאמר שם כד מטי ב”נ למלא כל הארץ כבודו כדין יכלול גרמי’ לאתקדשא לתתא גו האי כבוד דלתתא וכו’ כבוד דלתתא הוא מדת מלכות. ובמדת מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה יש באמת מדרגות שלכל אחד מתגלה הופעה מאור הראשון כפי מדרגתו כש”נ אור זרוע לצדיק שגנזו הקב”ה לאור בתורה שבעל פה לעמלי תורה שבעל פה (וכמ”ש בס’ הבהיר ובתנחומא נח) וז”ש בזוה”ק (ח”ב קל”ה ב’) ובגין דאיהו מקורא ברזא דאת קיימא קרינן לי’ המבורך וכו’:
. In the few years that I've been learning Chumash with Onkelos, I've become fascinated with his translation style, and I have many conjectures which would be a lot easier to research if I had the right tools. For example, consider the Aramaic word "rav" (resh beis), or, with the definite article, "raba" (resh beis […]
On Sat, Dec 07, 2024 at 07:42:06PM +0200, Joel Rich via Avodah wrote: > Anyone know of any sources which discuss why certain zmirot are associated > friday night while others are associated with shabbat day? Some of them may simply be because of the word "yom". While "Yom Zeh Mechubad" may refer to the […]
On Wed, Dec 04, 2024 at 07:28:24PM -0500, Akiva Miller via Avodah wrote: > Sometimes, a person will defend himself by saying, "No, I didn't lie; I > just left out some things." > Bereshis 31:20 seems to disagree: Because Yaakov failed to tell Lavan that > he was leaving, it *does* count as Geneivas […]
On Tue, Nov 26, 2024 at 06:37:41AM +0200, Joel Rich via Avodah wrote: > 2 According to chizkia a shuddering animal after shechita is no longer > living but not yet dead. Does this indeterminate status have any > implications for the human definition of death? Schrodinger's cat? Martin Gardner are two kinds of three […]
On Wed, Nov 20, 2024 at 06:35:06AM +0200, Joel Rich via Avodah wrote: > R H Schacter and R A Weiss speak of pikuach nefesh as including > non-immediate threats to life. Is there a materiality standard or does any > decrease in life expectancy qualify? When it comes to smoking and "shomer pesa'im Hashem" […]
A fixed shaliach tzibur historically was to be (at least aspirationally) ?most fit, greatest in learning and good deeds? (see S?A OC 581:1). Nowadays when the shatz is no longer motzi anyone (me-with the exception of the whole tzibur in R? YBS?s conception of tfilat hatzibbur), we?re not so picky (see AH?S 53:21 and MB […]
An interesting question came up in our Rambam Chabura (see hilchot mamrim 6:6) concerning a wife?s responsibilities to her husband and her parents. I?ve done some research on the issue, but I?m curious as to what people think the source of a wife?s responsibility to her husband is (as expressed by the statement ??????? ???????? […]
On Mon, Dec 16, 2024 at 11:55:45PM +0000, Joseph Kaplan via Avodah wrote: > Akiva Miller has a lovely interpretation of Ya??'akov refusing to be > comforted upon being told of Yosef's alleged death: ... > The word in the Torah is > "l'his'nachem", with the letter tav, in the Hitpael form. He did not […]
Akiva Miller has a lovely interpretation of Ya?akov refusing to be comforted upon being told of Yosef?s alleged death: "After Yosef's brothers went to Yaakov, and presented him with the fabricated evidence of Yosef's death, pasuk 37:35 tells us (according to most translations) that Yaakov "refused to be comforted". That be accurate IF the Torah's […]
. After Yosef's brothers went to Yaakov, and presented him with the fabricated evidence of Yosef's death, pasuk 37:35 tells us (according to most translations) that Yaakov "refused to be comforted". That be accurate IF the Torah's text was "l'hinachem", in the Nifal form, "to be comforted". But that's not what the Torah says. The […]